עברתי דברים אינטנסיביים, תוכניות שדרשו להעלות את התדירות של הטיפול, אבל בלי הטיפול, אחי, אני גמור, אין פה מה. והיה לי תמיד כאב בכתף. זה דפק לי את האימונים, זה עשה לי הרבה בעיות. כשניסיתי להתמיד הייתי נפצע יותר בקלות, פתאום לא מתאמן שלושה חודשים.
יצא לי לנסות דרכים אחרות: רופאים, ומשככי כאבים, ופרקוסט וכל מיני דברים. סיוט, פשוט סיוט. זה היה עוד יותר פוגע לי באימונים, הייתי כל הזמן עייף.
אז חיפשתי, ודודי המליץ לי ממש ממש על אדיר. טיפול ראשון, כאילו, עדיין לא הבנתי מי נגד מי. לא מפחדים לעשות דיקור ולא מפחדים לעשות כוסות רוח. "בוא נפתור לך את הכאבים בכתף", אתה מבין? אבל כשאתה יוצא מהטיפול ואתה יכול לישון בלילה, כי הפסיקה לכאוב לך השכמה, אז הכול טוב.
זה משפיע באופן ישיר על האימונים, על האיכות של האימונים ועל התדירות של האימונים, כי אני יכול להתאמן קבוע עכשיו, שלוש-ארבע פעמים בשבוע.
אם יש מישהו שמתאמן וכואב לו, ומתאמן על הכאב, אני אעשה לו את השיחה שעשיתי לרקדנית שלי, אלינור, ב"רוקדים עם כוכבים": זה לא טוב שכואב לך. הסבירו לך כל החיים, בתרבות הרוסית, שאם כואב זה טוב. לא, זה לא טוב. צריך לבדוק את זה כדי לפתור את זה עכשיו.